בעשורים האחרונים, תחום שמאות הרכוש בישראל עבר תהפוכות רבות, כאשר ניסיונות שונים להסדרת המקצוע באמצעות רגולציה ממשלתית נתקלו באתגרים ומכשולים. למרות שכיום אין דרישה רשמית ל קורס שמאות רכוש משרד העבודה, או תעודה ממשלתית כדי לעסוק במקצוע, ההיסטוריה של ניסיונות אלו מספקת תובנות מעניינות לגבי התפתחות התחום ומצבו הנוכחי.
בתחילת שנות ה-90
עם התפתחות שוק הנדל"ן והגידול בצורך בהערכות שווי מקצועיות, החלו להישמע קולות הקוראים להסדרת מקצוע שמאות הרכוש. באותה תקופה, לא היו קורס שמאי רכוש תנאי קבלה מוגדרים, ורבים נכנסו לתחום ללא הכשרה פורמלית.
זה יצר מצב בו איכות השירות הייתה לא אחידה, ולעתים אף בעייתית.
בשנת 1995
הוגשה הצעת חוק ראשונה שביקשה להסדיר את מקצוע שמאות הרכוש.
ההצעה כללה דרישה לקורס שמאות רכוש משרד העבודה כתנאי לקבלת רישיון עיסוק בתחום. אולם, ההצעה נתקלה בהתנגדות מצד גורמים בענף שחששו מפגיעה בחופש העיסוק ומיצירת מונופול של בעלי רישיון.
בשנת 2000
נעשה ניסיון נוסף להסדיר את התחום.
הפעם, ההצעה כללה מודל מורכב יותר, שבו קורס שמאי רכוש תנאי קבלה היו רק חלק ממערכת הכשרה והסמכה רחבה יותר.
ההצעה זכתה לתמיכה רבה יותר, אך עדיין לא הצליחה לעבור את כל שלבי החקיקה בכנסת.
במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000
התקיימו דיונים רבים בוועדות הכנסת בנושא הסדרת מקצוע שמאות הרכוש. אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיונים אלו היה הצורך בקורס שמאות רכוש משרד העבודה סטנדרטי, שיבטיח רמה מקצועית אחידה בקרב העוסקים בתחום.
אולם, למרות הדיונים הרבים, לא הושגה הסכמה רחבה על מתווה מוסכם.
בשנת 2010
הוגשה הצעת חוק נוספת שביקשה להסדיר את מקצוע שמאות הרכוש. הצעה זו כללה דרישה לקורס שמאי רכוש תנאי קבלה מחמירים יותר, כולל תואר אקדמי רלוונטי ותקופת התמחות. אולם, גם הצעה זו לא הבשילה לכדי חקיקה בפועל.
בשנת 2015
נעשה ניסיון נוסף להסדיר את התחום, הפעם בדגש על שיתוף פעולה בין הממשלה לבין ארגונים בעליי אינטרסים שונים בתחום.
ההצעה כללה מודל של רגולציה עצמית, שבו ארגונים מקצועיים היו אחראים על קביעת קורס שמאי רכוש תנאי קבלה ועל פיקוח על העוסקים בתחום.
אולם, גם הצעה זו לא הבשילה לכדי חקיקה.
בשנים האחרונות, עם התפתחות הטכנולוגיה והשינויים בשוק הנדל"ן, עלו קולות חדשים הקוראים להסדרת התחום.
יש הטוענים כי הצורך בקורס שמאות רכוש משרד העבודה רשמי הוא קריטי יותר מתמיד, נוכח האתגרים החדשים שמציבה הטכנולוגיה בפני שמאי הרכוש.
למרות הניסיונות הרבים, נכון לשנת 2024, עדיין אין רגולציה רשמית בתחום שמאות הרכוש בישראל. אין דרישה רשמית לקורס שמאות רכוש משרד העבודה או לתעודה ממשלתית כדי לעסוק במקצוע.
ארגונים מקצועיים, כמו "הארגון לקידום והעשרת שמאים", ממלאים תפקיד חשוב בהיעדר רגולציה ממשלתית.
הם מספקים מסגרת להכשרה, לשיתוף ידע ולקביעת סטנדרטים מקצועיים. למרות שאין דרישה רשמית ארגונים אלו מציעים קורסים והכשרות שמהווים מעין תחליף לרגולציה רשמית.
לא סביר שהדיון על הסדרת מקצוע שמאות הרכוש ימשיך להתקיים בשנים הקרובות. השאלה המרכזית תהיה כיצד ליצור מסגרת רגולטורית שתבטיח מקצועיות ואמינות, מבלי לפגוע בחדשנות ובגמישות שמאפיינות את התחום כיום.
היעדר הרגולציה בתחום שמאות הרכוש בישראל יוצר מצב ייחודי, שבו הכניסה לתחום זה פתוחה למעשה לכל אדם וזאת למרות שמוסדות , גורמים שונים ומכללות מסויימות מציגות שלא ניתן לעבוד בתחום זה ללא תעודה ממשרד העבודה – הנתון הזה פשוט לא נכון ומטעה את בעלי המקצוע.
בניגוד למקצועות מוסדרים אחרים, אין צורך בקורס שמאות רכוש משרד העבודהאו בתעודה רשמית כדי להתחיל לעבוד כשמאי רכוש. מצב זה מאפשר לאנשים מרקעים שונים ומגוונים להיכנס לתחום, ללא מחסומים פורמליים.
אחת ההשלכות המשמעותיות של היעדר הרגולציה היא היכולת של כל אדם לעבוד עם חברות ביטוח כשמאי עצמאי או כשמאי מטעם חברות הביטוח.
מצב זה מעלה שאלות מורכבות לגבי איכות השירות והמקצועיות בתחום.
מצד אחד, הפתיחות מאפשרת לאנשים מוכשרים להיכנס לתחום ולהביא עמם ידע וניסיון ממגוון תחומים.
מצד שני, היעדר סטנדרטים אחידים ודרישות מינימום עלול לפגוע באמינות ובאיכות השירות הניתן ללקוחות ולחברות הביטוח.
בהיעדר רגולציה ממשלתית, התפתחו בשוק מספר איגודים ועמותות המנסים למלא את החלל הרגולטורי. אלה כוללים ארגונים כמו "הארגון לקידום והעשרת שמאים" ואחרים. כל אחד מהארגונים הללו פועל בשיתוף פעולה עם מכללה שונה, ומציע תכניות הכשרה והסמכה משלו.
חשוב לציין כי למרות הכוונות הטובות של ארגונים אלה, אין הבדל משמעותי ביניהם מבחינת הכרה רשמית או סטטוס חוקי.
כל הארגונים הללו פועלים על בסיס וולונטרי, ואין להם סמכות רגולטורית רשמית. כתוצאה מכך, ההבדלים בין העמותות והאיגודים השונים הם בעיקר בתכני ההכשרה, ברשתות המקצועיות שהם מציעים, ובמוניטין שצברו בתעשייה.
למרות שארגונים אלה מציעים קורסים והכשרות, חשוב להדגיש כי אין קורס שמאות רכוש משרד העבודה רשמי או מוכר על ידי הממשלה. כל הקורסים המוצעים הם פרטיים ואינם מהווים תחליף לרגולציה ממשלתית.
מצב זה יוצר אתגרים משמעותיים עבור צרכני השירות, כולל חברות הביטוח. בהיעדר סטנדרטים אחידים או קורס שמאי רכוש תנאי קבלה מוגדרים, קשה להעריך את איכות ההכשרה או המקצועיות של שמאי רכוש מסוים. חברות ביטוח וצרכנים פרטיים נאלצים להסתמך על המוניטין האישי של השמאי, על המלצות, או על ההשתייכות שלו לאחד הארגונים המקצועיים.
יתרה מזאת, היעדר הרגולציה מקשה על אכיפת סטנדרטים אתיים ומקצועיים בתחום. בעוד שארגונים מקצועיים עשויים לקבוע קודים אתיים לחבריהם, אין להם סמכות חוקית לאכוף אותם על כלל העוסקים בתחום. זה עלול ליצור מצבים של ניגודי עניינים או פרקטיקות לא אתיות, במיוחד כאשר שמאים עובדים הן עבור חברות ביטוח והן עבור לקוחות פרטיים.
למרות האתגרים, יש גם יתרונות למצב הנוכחי. הגמישות והפתיחות של השוק מאפשרות חדשנות ותחרות, שעשויות להוביל לשיפור השירות ולהורדת מחירים.
כמו כן, היעדר מחסומי כניסה פורמליים מאפשר לאנשים מוכשרים להיכנס לתחום ולבנות קריירה מצליחה, גם אם אין להם רקע פורמלי בשמאות.
עם זאת, ברור כי המצב הנוכחי אינו אידיאלי. הצורך באיזון בין גמישות לבין סטנדרטים מקצועיים ממשיך להיות נושא לדיון בקרב אנשי המקצוע, הרגולטורים והצרכנים. ייתכן כי בעתיד נראה ניסיונות נוספים להסדיר את התחום, אולי באמצעות מודל היברידי שישלב בין רגולציה ממשלתית לבין פיקוח עצמי של הענף.
בינתיים, על הצרכנים והמעסיקים בתחום שמאות הרכוש להיות מודעים למצב הרגולטורי הנוכחי. חשוב לבדוק היטב את הרקע, הניסיון וההכשרה של שמאי רכוש לפני שכירת שירותיהם. כמו כן, מומלץ לבחון את ההשתייכות לארגונים מקצועיים ואת המוניטין בתעשייה, גם אם אלה אינם מהווים ערובה מוחלטת למקצועיות.
למרות הדיונים הרבים והניסיונות השונים להסדיר את תחום שמאות הרכוש בישראל, נכון לשנת 2024, אין צפי ריאלי להסדרה רגולטורית בעשור הקרוב. זוהי הערכה המבוססת על מספר גורמים משמעותיים:
- היעדר קונצנזוס בענף: למרות שיש קולות הקוראים להסדרה, אין הסכמה רחבה בקרב אנשי המקצוע לגבי הצורך ברגולציה או לגבי אופייה. חלק מהשמאים רואים ביתרונות של השוק החופשי, בעוד אחרים מבקשים מסגרת רגולטורית מסודרת.
- מורכבות חקיקתית: הניסיון מלמד כי תהליכי חקיקה בנושאים מורכבים כאלה לוקחים זמן רב. גם אם תתחיל יוזמה חקיקתית היום, סביר להניח שיידרשו שנים רבות עד שתבשיל לכדי חוק.
- סדרי עדיפויות ממשלתיים: בשנים הקרובות, סביר להניח שהממשלה תתמקד בנושאים דחופים יותר מבחינתה, כמו ביטחון, כלכלה ובריאות. הסדרת מקצוע שמאות הרכוש עלולה להידחק לתחתית סדר העדיפויות.
- התנגדות מצד גורמים בענף: ישנם גורמים בענף שמתנגדים לרגולציה, מחשש שזו תפגע בחופש העיסוק או תיצור מונופול של בעלי רישיון. התנגדות זו עלולה לעכב כל ניסיון להסדרה.
- מגמות של דה-רגולציה: בשנים האחרונות ניכרת מגמה כללית של הפחתת רגולציה בתחומים שונים במשק. מגמה זו עלולה להקשות על יוזמות להסדרה חדשה.
- היעדר לחץ ציבורי: בהיעדר משבר משמעותי או לחץ ציבורי גדול, קשה לראות מה יניע את הממשלה לפעול להסדרת התחום בעתיד הקרוב.
משמעות הדבר היא שהמצב הנוכחי, שבו אין דרישה לקורס שמאות רכוש משרד העבודה או לקורס שמאי רכוש תנאי קבלה רשמיים, צפוי להימשך לפחות עוד עשור. זה אומר שהאתגרים וההזדמנויות שתוארו קודם לכן יישארו רלוונטיים לטווח הארוך.
למרות היעדר הצפי להסדרה רשמית, סביר להניח שהשוק ימשיך להתפתח ולהסדיר את עצמו במידה מסוימת. זה עשוי לכלול:
- התחזקות של איגודים מקצועיים: בהיעדר רגולציה ממשלתית, איגודים וארגונים מקצועיים עשויים לקחת על עצמם תפקיד משמעותי יותר בקביעת סטנדרטים ובהכשרת שמאים.
- פיתוח תקנים וולונטריים: ייתכן שנראה התפתחות של תקנים מקצועיים וולונטריים, שיאומצו על ידי חלקים נרחבים בענף.
- שיתופי פעולה עם מוסדות אקדמיים: ייתכן שיתפתחו יותר תכניות אקדמיות בתחום שמאות הרכוש, שיספקו הכשרה מעמיקה יותר למרות היעדר דרישה רגולטורית.
- אימוץ טכנולוגיות חדשות: בהיעדר מגבלות רגולטוריות, ייתכן שנראה אימוץ מהיר יותר של טכנולוגיות חדשות בתחום, כמו שימוש בבינה מלאכותית או בכלי ניתוח מתקדמים.
לסיכום, למרות שאין צפי להסדרה רגולטורית בעשור הקרוב, תחום שמאות הרכוש בישראל צפוי להמשיך להתפתח ולהשתנות. העוסקים בתחום, הצרכנים, וחברות הביטוח יצטרכו להמשיך להסתגל למציאות של שוק לא מוסדר, תוך מציאת דרכים יצירתיות להבטיח מקצועיות, אמינות ואיכות שירות גבוהה.