סעיף 26 לחוק חוזה ביטוח קובע: "נגרם מקרה הביטוח בידי המבוטח או בידי המוטב במתכוון, פטור המבטח מחבותו".
בית המשפט פסק כי על המבטחת לפצות בעל עסק, שעסקו קרס עקב סירובה לשלם לו תגמולי ביטוח בגין שריפה שפרצה במחסן העסק. סיבת הסירוב חשד לביצוע הונאת ביטוח וביצוע הצתה עצמית ע"י המבוטח.
חוק חוזה הביטוח מציין כי מקום בו עולה טענה שהמבוטח גרם במתכוון לקרות מקרה הביטוח, על המבוטח להוכיח תחילה את התרחשות האירוע, על בסיס נתונים עובדתיים. לאחר מכן על המבטח להוכיח התקיימותם של חריגים לפוליסה. במסגרת הליך משפטי שהתקיים לאחרונה בין חברה בע"מ שעסקה ביבוא, שיווק ומכירת מוצרי הנעלה לנשים ("התובעת") לבין חברת הביטוח ("הנתבעת") לא הרימה חברת הביטוח את הנטל המוטל עליה להוכיח שמדובר בהצתה ולא נשללה אפשרות שהשריפה נגרמה עקב כשל חשמלי. אף אם היה נקבע שמדובר בהצתה, לא הוכח כי לתובעת היה אינטרס להצית את המחסן, וגם במקרה זה הייתה הנתבעת מחויבת בתגמולי הביטוח. הנתבעת לא הוכיחה כי התובעת הפרה את התנאי הפוליסה בנוגע לאמצעי מיגון אש, לא הוכח איזה מאמצעי המיגון היה בהם כדי להשפיע על האירוע ועל הנזקים ולא הראתה כי מבטח סביר לא היה נקשר בחוזה הביטוח. המבוטחת פעלה כמבוטחת סבירה, הפעילה בעלי מקצוע לטפל בדרישות הנתבעת לגבי מיגוני האש ומערכת גילוי האש ואלה אישרו כי הם הסדירו את המיגונים בהתאם לדרישות הנתבעת. לעניין הנזק, הכלל הרצוי הוא שמבטחת המעכבת תשלום תגמולי ביטוח שלא כדין צריכה לצפות שלמבוטחת ייגרם נזק כתוצאה מכך. בענייננו, המבטחת יכלה לצפות כי אי תשלום תגמולי הביטוח, עלול להביא לנזקים, לאובדן הכנסות ולקריסת העסק, והעסק אכן קרס בעקבות אי תשלום תגמולי הביטוח.
סיפור המעשה – באישון לילה פרצה שריפה במחסן בית העסק של התובעת וכילתה את תכולתו. הנתבעת סירבה להכיר בחבותה על פי פוליסת הביטוח, וסירבה לשלם תגמולי ביטוח, מאחר שלטענתה נגרמה השריפה בשל הצתה של מי מהתובעת או שלוחם. לטענת התובעת, אי תשלום תגמולי הביטוח הביא לקריסת העסק, ובתביעה זו הם תובעים את נזקיהם.
השאלות השנויות במחלוקת ושאותן ביקש הרכב השופטים לבחון הן:
- האם אירוע השריפה נגרם כתוצאה מהצתה מכוונת?
- בהנחה שמדובר בהצתה – האם הוכח שהתובעים היו מעורבים בהצתה?
- האם לתובעים היה מניע להצית את המחסן? בהנחה שכן, האם קיומו של מניע הוא תנאי מספיק להוכחת מעורבותם של התובעים בהצתה?
- בהנחה שהתשובה לאחת מהשאלות שלעיל שלילית, וחלה חבות על הנתבעת, האם הנתבעת פטורה מהחבות, בין משום שהתובעים הסתירו מידע מהותי בעת עריכת חוזה הביטוח ובין משום שהפרו את תנאי המיגון על פי הפוליסה?
- באם הנתבעת אינה פטורה מהחבות, מהו היקף הנזקים שנגרמו לתובעים, ומהו סכום הפיצוי שעל הנתבעת לשלם?
עפ"י ניתוח מכלול הראיות בשילוב חוות הדעת של מומחים רבים שהיו מעורבים בפרשייה לרבות עורכי-דין, שמאים, רואי חשבון, חוקרי שריפות, נציגי בנקים, נציגי חברת הביטוח, חוקרים פרטיים ועוד ומכלול הגרסאות שהוצגו בפניי הרכב השופטים עולה המסקנה הברורה כי הנתבעת לא הוכיחה שמדובר בהצתה. כך, לא הוכיחה הנתבעת שהיו מוקדי אש שונים, ללא רצף אש ביניהם, לא הוכיחה מהם חומרי הבעירה שגרמו לשריפה ולא הוכיחה שחומרי הבעירה שנמצאו במחסן הם הגורם לשריפה ולמוקדיה. במקרה זה סביר יותר שהאש התפתחה במהירות כתוצאה מכניסת אויר לאחר שמכבי האש פרץ למחסן, מאשר שהתפרצה כתוצאה מהצתה של כמה מוקדים. להנחה זו אף יש בסיס בעדויות החוקרים שניתנו בסמוך לאירוע, אף מטעמה של הנתבעת. זאת ועוד, החקירות שנעשו, הן על ידי הנתבעת והן על ידי מכבי האש, לא שללו אפשרות שהשריפה נגרמה עקב כשל חשמלי. ולכן, הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שמדובר בהצתה.
לאור אי תשלום דמי הביטוח והסחבת בטיפול במקרה קרס בית העסק. כך גם עולה מהדו"חות הכספיים, מעדויות נציגי הבנקים, ואף מההיגיון הפשוט. עם השריפה, היה לתובעים חוסר כספי של המלאי שרכשו, שכעת לא יכלו למכור ולהשיב, ונצרכו לרכוש מלאי חדש. נוסיף לכך את עלויות שיקום המבנה, שאינן מבוטלות, והוצאות נלוות. לו היו משולמים תגמולי הביטוח במועד, הרי שהיה באפשרות התובעים להמשיך ולהתנהל באופן שוטף ולהחזיר את הלוואותיהם השוטפות כפי שעשו במהלך השנים.
בפסק הדין קבעו השופטים כי לאור העובדה שלא הוכח חד משמעית כי המבוטח הוא זה שהצית אזי הנתבעת תשלם לתובעים את התשלומים שנפסקו להם בהתאם לסעיפים הרלוונטיים בפסק הדין, שהינם סכומים נומינאליים כפי שנקבעו בחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. לסכומים אלו יוספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. הפיצוי יכלול את הרכיבים הבאים : שווי המלאי, אבדן רווחים, נזקים עקיפים, אבדן שווי החברות, נזק למבנה, נזקים נוספים. עלות הפיצוי הכוללת שישולם למבוטח ע"י חברת הביטוח הוא 4,685,388 ₪.
לסיכום – בדיוק כמו שנו מלמדים בקורס שמאות רכוש וחקלאות, אם נקלעתם לאירוע ביטוחי וחברת הביטוח מסרבת לשלם לכם מאי אילו טעמים, תעמדו על זכויותיכם. תציגו הוכחות בהתאם לחוות דעת אנשי מקצוע מטעמכם. תזכרו שנטל ההוכחה חל גם ובעיקר על המבטחת. אז אל תרימו ידיים ואל תכנעו מול עוצמתה של חברת הביטוח ותילחמו כאמור על זכויותיכם.
כמו במקרה זה, 4,685,388 ₪ הוא סכום עתק שאיש לא יסכים לוותר עליו. גם לא אתם.
הכותב: רונן סולומון, ראש אגף שמאות רכוש וחקלאות.